Conferences

האיום האמיתי על תשתיות ישראל

רונן יונה, מנכ"ל הר־טוב ניהול

בחמש השנים הקרובות צפויים בישראל פרויקטים של תשתית בהיקף חסר תקדים של למעלה מ- 100 מליארדי שקלים. מכאן שקיימת חשיבות אסטרטגית מהמעלה הראשונה לשמירה על יכולת עצמית לאספקת המשאבים הדרושים לביצוע הפרויקטים.

בעוד מרבית מדינות העולם ובראשן מעצמת השוק החופשי ארה"ב מבינות שאסור לוותר על נכסים אסטרטגיים, בישראל אנו עדים למגמה מדאיגה של השתלטות זרה על נכסים לאומיים ואסטרטגיים דוגמת נמלי ים, כבישים ועוד. מדאיגה לא פחות השתלטותן של חברות זרות על ענפים המספקים חומרי גלם חיוניים לביצוע פרוייקטי תשתית, דוגמה חיה לכך ניתן לראות במתחולל בשוק המלט.

ועדת הרשקוביץ קבעה כי מלט הוא מוצר לוקאלי, בעל חשיבות אסטרטגית למדינת ישראל ובשל כך קבעה ש-80% מתצרוכת המלט בישראל צריכה להתבסס על ייצור מקומי והיתרה בשיעור של 20% על יבוא. מדינת ישראל כפתה על נשר למכור את מפעל המלט שלה בהר–טוב ובכך נפתח שוק המלט לתחרות מקומית. משזיהו קונצרנים בינלאומיים את המתרחש, החלו ביבוא פרוע של מלט מטורקיה ומיוון במחירי היצף בכדי להשתלט על שוק המלט כולו. בעקבות ההיצף, נתח השוק של המלט המיובא מגיע לכדי 40% מכלל תצרוכת המלט בישראל תוך שהוא פוגע פגיעה משמעותית בתעשייה המקומית עד כדי סכנה ממשית להמשך פעילותה של מלט הר-טוב. 40% מהשוק המקומי תלויים בחסדי חברות ומדינות זרות, חלקן עוינות לישראל.

ברור לכל כי בסופו של תהליך מחירי ההיצף זמניים ולאחר שתושלם מלאכת ההשתלטות על השוק המקומי, לבטח תבוא עליית מחירים משמעותית.

הממשל הנוכחי בארה"ב פתח ללא היסוס במלחמת סחר גורפת, במטרה להגן על השוק האמריקאי. ישראל אינה ארה"ב ולבטח לא צריכה להיגרר למלחמות כלכליות, אך חובתה של המדינה לעשות ככל שהחוק מתיר לה על מנת להגן על התעשייה המקומית, לשמור ולשמר את שליטתה בנכסים אסטרטגיים ובמשאבים לאומיים, קל וחומר בשמירה על עצמאות רבה ככל הניתן בכל הקשור לתעשיות חיוניות דוגמת תעשיית המלט.

זוהי נקודת מבחן משמעותית למקבלי ההחלטות. המשך היבוא הפרוע במחירי ההיצף מאיים לא רק על מלט הר-טוב, אלא גם על תעשיית הבנייה והתשתיות בישראל כולה.

סיקורים נוספים