Conferences

האינטרנט של הרכבות

אדוארדו טאפיה, מנהל לקוחות באלסטום

בינה מלאכותית, ביג דאטה והאינטרנט של הדברים (IoT) משנים את הדרך שבה חברות הרכבות מתחזקות את הנכסים שלהן ומביאות תועלת משמעותית לנוסעים ולמשקיעים כאחד.

מימי המהפכה התעשייתית עד לימים אלה, ענף הרכבות התפתח בקצב מתון. התקדמות איטית זו מואצת כיום באופן דרמטי. ההתפתחות במדעי המחשב ובניתוח נתונים משפיעה על האופן שבו אנו שומרים על מערכות הרכבת זמינות ותפעוליות באופן מלא, תוך אספקת שיפורים דרמטיים בבטיחות, בביצועים ובעלות/תועלת. התקנים ממוחשבים המוטמעים בקרונות, במערכות האיתות ובתשתיות הרכבת, מקבלים ושולחים כעת נתונים בזמן אמת.

על מנת להימנע מחוסר זמינות של רכבות או אלמנטים אחרים של איתות או תשתית, חברות הרכבות השתמשו באופן מסורתי בשיטת תחזוקה מונעת: הציוד תוחזק באופן קבוע כדי להפחית את הסבירות לתקלות ללא אזהרה. כיום, שימוש מתקדם בניתוח נתונים מציע אלטרנטיבה טובה יותר, ומאפשר לחזות במדויק מתי חלקים מסוימים יגיעו לסוף תוחלת החיים שלהם, ובהתאם לכך לקבוע את עבודות התחזוקה.

אלסטום היא חלוצת ה"אינטרנט של הרכבות", ומובילה כיום את ההתפתחות של תחזוקת רכבות עם מוצרים כגון HealthHub, המשמש לתחזוקה חזויה. פתרון זה, המאפשר חיסכון של עד 20% בעלויות התחזוקה, כבר פעיל או בשלבי כניסה לתפעול ביותר מ-40 פרויקטים בעולם דוגמת ה- Virgin Train בבריטניה, Amtrak בארה"ב, והרכבות הקלות של ריימס וניס בצרפת. פתרונות נוספים הם TrainTracer לניטור מצב הרכבת בזמן אמת, TrainScanner שהוא פורטל אבחון אוטומטי, ו-TrackTracer, אשר עוקב אחר מצב המסילות והכבלים. מוצרים אלה חוסכים זמן וכסף משום שהרכיבים מקבלים שירות רק בעת הצורך.

אלסטום שמה דגש על "Smart Data" ולא על "Big Data", תוך מתן עדיפות לאיכות על פני כמות. גישה זו מתמקדת בהתנהגות המערכת ומספקת רמת אמינות וזמינות גבוהה, לדוגמה, בעוד שתיאורטית ניתן היה לרשת קרון רכבת בחיישנים, כמות המידע שהיתה מתקבלת מכך היתה דורשת זמן ותקציב גבוהים לצורכי ניתוח. במקום זאת, החברה מתעלת את עשרות שנות ניסיונה ההנדסי ומומחיותה כדי לזהות את האזורים הרגישים ביותר הזקוקים לניטור ולמקם בהם את החיישנים, וכך מבטיחה שיפור בחיסכון, בבטיחות ובאמינות, תוך מימוש פוטנציאל "האינטרנט של הרכבות".

סיקורים נוספים

האם הקטר ההיברידי/דואלי הכי חזק מתקרב לישראל?

פאבלו חואן, מנהל מכירות בחברת הרכבות השווייצית סטדלר, הסביר בוועידת התשתיות על הדגם החדש של הקטר הדו תכליתי של החברה

"שר התחבורה סלל אוטוסטרדה לעיר הבה"דים - אבל שכח את ירוחם"

ראש המועצה המקומית היוצא של ירוחם, מיכאל ביטון, תקף בחריפות את הממשלה בוועידת התשתיות: "אומרים לנו שיביאו רכבות וכבישים לירוחם. אבל רכבת וכביש לא מביאים אף תושב לירוחם. מה שמביא תושב לירוחם זה חינוך, מתנ"ס, רחוב נקי"

"נוסע עולה בפתח תקווה ומזדחל בפקקים אינסופיים במהירות 10 קמ"ש"

בפאנל התחבורה "בין פקקים למחלפים טסה הרכבת" הודה רכז התחבורה במשרד האוצר אסף וסרצוג כי המדינה לא השקיעה מספיק עד היום בתחבורה ציבורית. "אם מסתכלים על מדדים מקובלים שאנחנו רוצים להשוות עצמנו אליהם, אנחנו ברמה של עד 50% מהעולם"

אל תצאו מהקופסה, תיצרו קופסה חדשה

שרון קדמי, מנכ"ל אלסטום ישראל, על הצורך לשלב בין חדשנות ליצירתיות: "גם כשאנחנו לא יודעים מה יהיה בעתיד, אנחנו רוצים להיות שם ולקחת חלק בשיפור העולם"

האיום האמיתי על תשתיות ישראל

רונן יונה, מנכ"ל הר־טוב ניהול

"הממשלה השקיעה בתשתיות חצי מהסכום שתקצבה. זה נזק גדול למשק"

עו"ד תמי פירון, שותפה בכירה במשרד מ.פירון ושות', הציגה בוועידת תשתיות ישראל נתונים על חוסר ההשקעה בתשתיות בישראל: "בעוד שבישראל נוסעים 2,000 כלי רכב על כל ק"מ כביש, בעולם נעים 600 מכוניות על כל ק"מ. מצב התשתיות שלנו בכי רע", אמרה פירון, ראש מחלקת נדל"ן תשתיות ומימון פרויקטים במשרד.

מנכ"לי משרדי התחבורה והאוצר בוועידת התשתיות של המחלקה המסחרית של דה מרקר

"שוק המימון לתשתיות מתפוצץ - צריך גוף שיעשה סדר"

שוק המימון לתשתיות בישראל נהנה מצמיחה וכניסה של גופים חדשים כמו בנקים זרים וקרנות חדשות מהארץ ומהעולם • בפאנל המימון של ועידת התשתיות דנו בכירי תחום המימון בישראל בחסמים ובבעיות שעמם מתמודדים גופים מממנים של פרויקטים גדולים • "לכל אחד מהגופים יש תורה שונה וכל אחד מהם משנה את תורתו ממכרז למכרז"

"מי שיסע בתחבורה ציבורית יגיע מהר יותר"

מנכ"לית משרד התחבורה קרן טרנר-אייל הודפת את הביקורת ומבטיחה עתיד ורוד לתחבורה הציבורית בישראל: "רואים היום מהפכה בתקציבים - כל שנה הם גדלים במיליארדי שקלים"

"קיבלנו מנתניהו תזכורת על הפריפריה: אנחנו משעממים"

בפאנל שעסק בפערי התשתיות בין המרכז לפריפריה עסקו המשתתפים בחלוקת האחריות בין הממשלה לבין ההנהגה המקומית של היישובים ובחוסר הכדאיות הכלכלית של בניית מגורים בפריפריה • "כשאנחנו יוצאים מהמרכז לפריפריה לפרויקטים חדשים קשה להתקיים"