fbpx
Conferences

"הפחתת הרגולציה היא יעד ראשון במעלה עבור צמיחה כלכלית"

"כלכלת ישראל צומחת בקצב של 3%–3.5% לשנה. גם השנה הקצב יהיה דומה. לכאורה זהו נתון סביר, אבל הוא רחוק מלהשביע רצון — הוא אפילו משאיר תחושת פספוס. התחושה הזו נובעת מתפישה, שמתחזקת גם כשמדברים עם כלכלנים בעולם, שיש כאן פוטנציאל שלא בא לידי ביטוי בנתוני הצמיחה", כך אמר אתמול פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה, בהרצאה בנושא אתגרי הפריון בעסקים הקטנים והבינוניים, בכנס עסקים קטנים ובינוניים של TheMarker, המחלקה המסחרית.
לדבריו, "שיעור הצמיחה בישראל נמצא מתחת לממוצע של המדינות המפותחות. גם אם בעשור האחרון נסגרו חלק מהפערים — אנחנו עדיין לא שם. מדוע זה קורה? בגלל שני דברים עיקריים שראש הממשלה חוזר ומדגיש אותם — רגולציה ומיסוי על המגזר העסקי. הצמיחה תגדל על ידי סיוע למגזר העסקים הקטנים והבינוניים. הסיוע צריך להיות באמצעות הפחתת מיסוי על עסקים והקלת רגולציה".
שמחון טוען כי אף שהמגזר העסקי מלין לא אחת על כובד הרגולציה, הרי שהממשלה האחרונה עשתה פעולות בנושא. "הממשלה הנוכחית היתה אגרסיבית בעניין הקלת הרגולציה. אנו משתדלים, כיעד ראשון במעלה, להפחית את הרגולציה. אם מסתכלים על מדדים בינלאומיים שונים אנו בדרך הנכונה: אם עד לפני כמה שנים היינו במקום אחד לפני אחרון במדד בינלאומי שבחן את כובד הרגולציה במדינות שונות — הרי שעלינו כיום למקום באמצע".
בהתייחסו למיסוי על העסקים אמר שמחון כי "המדינה צריכה לשמור על רמה נמוכה של מסים לעסקים והדברים מתקשרים לגירעון שעליו מדברים באחרונה. אנשים רבים מתייחסים לגירעון כאל מפלצת שתוביל להעלאת מסים בממשלה הבאה. אני רוצה לומר לכם בביטחון שאם הממשלה הבאה תהיה דומה לממשלה הנוכחית — המסים לא יעלו".
שמחון הוסיף כי "מדובר על גירעון בלבד ולא על מפלצת. יש לכך כמה אינדיקציות: אם מסתכלים על שוק ההון, הרי שהאג"ח המקומי מונפק היום ברמה שהיא מהנמוכות בהיסטוריה. מדינת ישראל הנפיקה אג"ח לקרן פנסיה אירופית ל–50 שנה בתשואה של 2% בשנה. אם מומחי הקרן הגיעו למסקנה שהם ייתנו הלוואה לישראל עבור 2% בשנה — הם כנראה חושבים שהכלכלה כאן מנוהלת היטב".
לדבריו, "ראש הממשלה דיבר באחרונה על העלאת שיעור ההוצאה על ביטחון ביחס לתוצר — כלכלנים התנפלו עליו, בטענה שהדבר יבוא על חשבון שירותים אזרחיים ושיְיַעלו את מערכת הביטחון. בהקשר לכך ניתן לומר כי יש צרכים ביטחוניים שהממשלה רואה חובה להקצות להם תקציבים. מבחינת מערכת הביטחון, אנו עוברים תהליכים הדרגתיים של התייעלות ובעתיד הנטל יפחת".
בסיום דבריו ציין שמחון כי מדדי בנק ישראל מגלמים יחס אשראי נמוך לתוצר העסקי. הוא טען כי הדבר אינו נובע מכך שהעסקים אינם צריכים אשראי בישראל אלא מכך שהאשראי כאן יקר מדי ומוערמים קשיים על קבלתו. "הדבר נמצא כעת לפתחו של נגיד בנק ישראל. אני מקווה שהממשלה החדשה תעמיד אשראי נגיש וזול יותר — במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים".

סיקורים נוספים

חמישה טיפים לחיסכון משמעותי עבור עסקים קטנים

להשקיע בפיצה, עם כל התוספות

גישור כתחליף להליך משפטי בפתרון סכסוכים

אמזון נכנסת לישראל — האם המהפכה כבר נמצאת בדרך?

כך מנפצים את תקרת הזכוכית

"יש בסיס לאופטימיות. בתוך חודשיים יהיה כאן בנק חדש"

"ב–2019 אי אפשר להישען רק על חדשנות פנימית"

להפוך צוות מכירות לסיירת מטכ"ל

"גיוס המונים הוא חלק מהעתיד ומשמש אלטרנטיבה למערכת הבנקאות"

מקטינים את הריבית באשראי צרכני