Conferences

"יש שחקנים רבים שחפצים לראות את העסקים הבינוניים פורחים ומשגשגים"

אלדד פרשר, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, סבור שיש צורך במעורבות המדינה כדי שעסקים קטנים ובינוניים יצליחו ומציין שמימון עסקים בינוניים וקטנים גדל ב-40 אחוז בשנים האחרונות

"זה באמת די חריג שמקדישים כנס דווקא לעסקים בינוניים", כך פתח אלדד פרשר, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות את דבריו בכנס נטו עסקים בינוניים של המחלקה המסחרית של The Marker  בשיתוף בנק מזרחי טפחות. "לאחרונה יש תחושת יכולת של עסקים בינוניים לפעול ביתר חופשיות. התחושה הזו ניזונה מתוך מצב משקי, שאי אפשר להתעלם ממנו – חשוב שנדע ונבין איפה אנחנו נמצאים ולאן אנחנו הולכים, כדי שלא נשגה בתוכניות הפעולה שלנו. יש כאן שחקנים רבים שחפצים לראות את העסקים הבינוניים פורחים ומשגשגים – הם עשוים להיות עתיד הצמיחה של מדינת ישראל".

פרשר הדגיש בדבריו כי הדברים הכי חשובים לעסקים בינוניים הפ ודאות ויציבות. "אלו דברים שאנחנו לא מרבים לדבר עליהם", ציין פרשר, "אנחנו נוטים לראות את הרגע, ולא את הטווחים היותר ארוכים. הדבר הכי חשוב – האם אנחנו יודעים לתכנן בודאות את צעדינו קדימה? ועל סמך המתווה שאנחנו רואים – האם אנחנו יודעים כיצד תיראה השנה הקרובה, כיצד ייראו השנתיים הקרובות או החומש?."

"חיינו בסביבת אינפלציה אפסית – יכולנו להגיד ברמת ודאות גדולה מאוד שאנחנו נעים סביב האפס", אמר פרשר. "חיינו ביציבות בשערי החליפין, חיינו בסביבה שבה רמת שערי החליפין בשלוש השנים האחרונות היתה יציבה מאוד ואפשרה אופק תכנוני עם מעט סיכונים. יכולנו לתכנן ברמת ודאות גבוהה גם את תשומות האנרגיה שראינו לעינינו. ראינו סביבה ריבית אפסית עם תשואות לפדיון של אגרות חוב משלתיות, שנושקות לאפס ויכולנו לתכנן את הנזילות שלנו, תזרים המזומן שלנו – ראינו הרבה מאוד כסף בנקאי נזיל שמחפש אשראי".


אלדד פרשר, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות (צילום: תומר אפלבאום)

אלדד פרשר, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות (צילום: תומר אפלבאום)


פרשר הבהיר כי "המשק הישראלי צמח וצמח, יותר ממשקים אחרים במדינות מפותחות  זה לא כל כך מפתיע שעל רקע תנאים מאקרו כלכליים ראינו בעסקים הבינוניים והקטנים  קצב גידול אשראי, שדומה לקצב גידול בתוצר – בערך 3 אחוזים בתוצר העסקי. אבל זו תמונה מטעה. אנחנו יכולים לראות את הגופים המוסדיים ואת משקלם עולה ואת הבנקים ואת הגופים החוץ משקיים – משקלם יורד. יש פתיחות עצומה בקרב השוק המוסדי והשוק הבנקאי למימון עסקים בינוניים ומבחינה מסוימת גם עסקים קטנים".

"מימון עסקים גדולים ירד במדינת ישראל ב-25 אחוז, לעומת זאת מימון עסקים בינוניים וקטנים גדל ב-40 אחוז", אמר פרשר. "בנקים מעדיפים להעמיד אשראי לעסקים בינוניים על חשבון אשראי לעסקים גדולים. בתוך המערכת הזו – קצב הגידול השנתי של בנק מזרחי טפחות הוא הגבוה ביותר. קצב הגידול שלנו הוא 10 אחוזים בשנה. הצבנו תוכנית אסטרטגית ששמה את העסקים במרכז, במיוחד בכל הנוגע לעסקים בינוניים וקטנים. אנחנו גדלים בקצב דו ספרתי".

לגבי העתיד פנה פרשר לבעלי העסקים הבינוניים ואמר ש"מי שכאן חושב שראוי שייתכנן את צעדיו קדימה, ראוי שלא יסתכל במראה אלא יסתכל בזכוכית קדימה. מי שנוהג קדימה כשהוא מסתכל במראה עתיד לעשות תאונה. אנחנו נמצאים בסביבה חיובית, שבה שוק העבודה והיקף העבודה נמצאים בקצבים גבוהים מאוד. זה דבר חיובי למשק הישראלי". פרשר התייחס בין השאר למחסור הגדול שיש במשק לכוח אדם מקצועי "כמעסיק גדול יש לנו קושי גדול בגיוס עובדים. אם לתאגיד בסדר גודל שלנו יש קושי כזה, לעסקים בינוניים וקטנים יש קושי כפול ומכופל בגיוס עובדים, וזה מתבטא במיוחד באזורי המרכז, פחות באזורי הפריפריה, ועדיין  זו בעיה קשה".


אלדד פרשר, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות (צילום: תומר אפלבאום)

אלדד פרשר, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות (צילום: תומר אפלבאום)


כמו כן פרשר הצביע על העלייה העצומה במחירי האנרגיה ולכך יש קשר ישיר, לדבריו, ו"השפעה עצומה על היקף ההוצאות של העסקים הבינוניים והקטנים. אנחנו יכולים לראות את מחיר חבית נפט קופץ ל-100 וחוזר ל-60, התנודות הן אלימות ומי שלא יכול להגן על עצמו יהיה לו קשה מאוד לייצר תוכנית עבודה שנתית או דו שנתית או תלת שנתית. אנחנו חווים גם חזרה בתנודתיות של שער חליפין – דולר שערכו 3.9 עולה ל-4 וחוזר ל-3.6. אנחנו חווים עלייה בקצב האינפלציה ואנחנו סוחרים גדולים באינפלציה. אנחנו מתחילים לראות גידול בתשואות, וזה כבר מתחיל בארה"ב, וזה יגיע בסוף לישראל. הריביות הולכות וגדלות – זה יוביל לנטל על העסקים הבינוניים והקטנים".

פרשר דיבר על העומס הבירוקרטי  – "אנחנו במקום הלא מחמיא השני מהסוף, אחרי צ'ילה ", ציין פרשר, "רגולציה זה דבר מאוד חיובי – צריך לייצר בשוק רגולציה. צריך לייצר ודאות רגולטורית לאורך זמן וצריך יציבות שלטונים חוקתית. התזזתיות מייצרת סיטואציה שאין דרך לייצר תכנון ארוך טווח. אני קורא לזה 'עריצות רגולטורית'", לבסוף, קרא פרשר למדינה להתערב: "יש צורך במעורבות של המדינה – בין ביצירת ודאות ויציבות ובין בשיפור הגישות למימון"ויש לפעול לודאות רגולטורית".

 

 

סיקורים נוספים