fbpx
Conferences

אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה: "הצרכן לא טיפש ובעל העסק לא עבריין"

אלי גרונר, מנכ"ל משרד רוה"מ נשא דברים בכנס נטו עסקים בינוניים ואמר, "יש פוליטיקאים שגורמים נזק בניסיון לייצר כותרות, הם לא רואים את טובת בעלי העסקים לנגד עיניהם"

אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, טען בכנס שעסקים בינוניים וקטנים הוא נושא חשוב לממשלה. לטענתו, היא שמה "דגש מיוחד" על התחום, "כי ברור לכולם שהעסקים האלה הם עמוד השדרה של הכלכלה. רוב הצמיחה במשק מגיעה מעסקים בינוניים ועל כן הנושא הזה הוא קריטי לכלכלה". הוא ציין בכנס שהממשלה "מוצאת את עצמה מתמודדת מול הצעות חוק, שכביכול מסייעות לעסקים הקטנים, אבל בפועל עושות להם נזק".

על טענת עודף הרגולציה, שנשמעת תכופות כנגד המנגנון הממשלתי והבירוקרטי בישראל, אמר גרונר "אין מדינה שהורידה את נושא הרגולציה יותר מאשר מדינת ישראל. שאלנו את עצמנו  איך אנחנו חותכים אותה ברבע ועומדים ביעדים. היום אתייחס לנדבך קטן של כל הנושא הזה של עודף רגולציה – הרפורמה של רישוי עסקים. בעלי עסקים הם לא עבריינים. התחלנו ליצר יחסי אימון ולעזור ליחסי האמון האלו להתרומם בינינו לבין בעלי העסקים".

בשלב זה תיאר גרונר מקרה של בעל מסעדה מבאר שבע, שפועלת זה 35 שנה וכל הזמן הזה ללא רישיון עסק. "פעם היו בעיות עם העירייה, פעם עם ועדת תכנון ובניה, אבל המסעדה עובדת 35 שנה ואנשים אוכלים בה 35 שנה, וכל הסועדים יוצאים ללא פגע. ובכל זאת, בעל המסעדה לא מקבל רישיון", הוא אמר, "לרשויות מאוד נוח שהוא עובד כך כי מבחינתן, אם יקרה משהו, הן יוכלו להסיר את האחריות ולומר שהוא פעל בלי רישיון. כמוהו יש עשרות אלפים. לא יהיה עוד מקרה שבעל מסעדה כזה מתנהל כמו עבריין, מתחנן לרשויות ולאישורים. ברגע שהחקיקה של החוק תיכנס לתוקף – בעלי עסקים בינוניים יצטרכו להצהיר שהעסק עומד בדרישות, וכל עוד לא הוכח אחרת על ידי הרשויות, הם יקבלו רישיון. כל תהליך הרישוי הזה יתקצר מ-35 שנה ללא הצלחה, לימים ספורים".

 "יש בעלי אינטרסים שמנסים רק לייצר כותרות, אך גורמים נזק"

"המושג רפורמה הולך ונשחק בגלל שימוש מוגבר במונח הזה" ציין גרונר, "רפורמה זה לא כשמגדילים או מקטינים תקציב, אלא זה מהלך שובר שוויון, שהולך להשפיע על אלפי עסקים בארץ וזה מה שאנו עושים ברישוי עסקים. אבל, לצד המהלכים האלו יש בעלי אינטרס שמצהירים שהם רוצים לעזור לבעלי עסקים, מייצרים כותרות, אבל בעיקר מייצרים נזק, עלויות מיותרות ובלגן".

כאן פנה גרונר לתת שתי דוגמאות: "הצעת חוק של קבוצת ח"כים, שקובעת שפרסום מוצרים עם סיומת של 99 אגורות, יהווה עבירה פלילית. כנראה שפתרנו את כל הבעיות הקיומיות של מדינת ישראל והבאנו שלום עולמי, כי עכשיו ועדת הכנסת מתפנה לעניינים החשובים ביותר".

הדוגמה הנוספת עסקה בתקנה, שהרשות להגנת הצרכן מקדמת בימים אלה, לפיה אם כתוב "מבצע 30% הנחה", חייבים להוכיח שבאמת יש הנחה. "צריכים ללכת אחורה ולהוכיח שבאמת יש הנחה, שפוליטיקאים מניחים שבעלי עסקים הם גם שקרנים", הוא אמר, "מה עושים עם תחומים כמו כרטיסי טיסה, מלונות ועוד שהמחיר בהם משתנה כל הזמן? בנושאים האלו רוצים להחריג. ועוד ועוד תקנות והחרגות ונוצרת תסבוכת שלמה".

"המצב האבסורדי הזה הפך את התפקיד שלנו לכפול. מצד אחד, אנחנו רוצים להוביל רישוי עסקים והורדת עודף רגולציה ולהפוך את החיים לטובים יותר מבחינת עסקים. מצד שני, אנחנו חייבים להיאבק בהצעות חוק פופוליסטיות והמון עלויות שמתגלגלות לצרכן, ואת זה לא רק אני אומר, אלא גם ה-OECD , שעומדים לפרסם דו"ח בו כתוב מפורשות שישראל עושה אינפטיליזציה של הצרכן. הארגון הזה אומר שאנחנו מתייחסים אל הצרכן כמו אל תינוק. אנחנו מניחים שהצרכן לא יודע להשוות מחירים, לא יודע מה העלות היחסית של מוצר, לא יודע לעשות קניות בחנויות, ולכן צריך להוסיף בשבילו רגולציה לא ברורה, שהדבר היחידי שהיא עושה, זה עוד עלויות לצרכן. שוב, הצרכן לא טיפש ובעל העסק לא עבריין, אני משוכנע בכך וראש הממשלה משוכנע בכך".

סיקורים נוספים

הנפקה בבורסה היא הדרך הטובה ביותר לגייס נזילות לעסק

אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, עסק בשאלה האם כדאי לעסקים בינוניים להנפיק עצמם בבורסה. הוא טען שזה לא מתאים לכל אחד, אבל למי שכן – הרווחים, לאו דווקא הכלכליים, הם גדולים וגם לא חסך שבטו מהרגולציה, שעולה הרבה כסף וזמן לחברה

באב"ד: "רגולטור לא יכול להיות אלוהים"

בשיחה עם אורן מג'ר, אמר מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד שעל המדינה להיזהר לא להכניס שיקולים פוליטיים לרגולציה. עוד אמר שיש לאפשר תחרות חופשית במשק כדי לאפשר לעסקים קטנים ובינוניים לצמוח. "המצב לא אופטימלי ורחוק מזה, אבל בשנים האחרונות נעשו לא מעט צעדים לשיפור".

רן קויתי, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים: "פנו אלינו ונדאג לשנות את תנאי הסף המיותרים"

מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, רן קויתי, סיפק תמונת מצב אופטימית על מקומם של העסקים הבינוניים בישראל כיום. הוא התפאר בפעילות הסיוע עבור "העסקן הקטן", אבל גם הודה שהמכרזים מפלים אותם לרעה על פני העסקים הגדולים

מנכ"ל רשות החדשנות: "הגישה הנכונה היא - איך לעזור לבעל עסק להיות תחרותי"

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, שוחח בכנס עם העיתונאי דרור גלוברמן על אימוץ טכנולוגיות וחדשנות כמנוע צמיחה: "אנחנו לוקחים חברה יד ביד ומעבירים אותה למצב שתהיה תחרותית. ברגע שחברה תחרותית, מטבע הדברים הפיריון שלה עולה"

"יש שחקנים רבים שחפצים לראות את העסקים הבינוניים פורחים ומשגשגים"

אלדד פרשר, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, סבור שיש צורך במעורבות המדינה כדי שעסקים קטנים ובינוניים יצליחו ומציין שמימון עסקים בינוניים וקטנים גדל ב-40 אחוז בשנים האחרונות

הראל ויזל: "דאגנו שבעסק יהיה כל הזמן יותר כסף מאשר בבית"

הראל ויזל, היזם והבעלים של קבוצת פוקס, שוחח עם קרן מרציאנו הפרשנית הכלכלית של חברת החדשות, על המעבר מחנות בגדים קטנה לרשת עם מחזור מכירות של 2.3 מיליארד שקל. הוא התייחס גם לחוסר האיזון בין חברות אופנה מחו"ל, שמוכרות באינטרנט ולא נדרשות לשלם מע"מ, לבין החברות הישראליות שמחויבות במע"מ

חגית ציטיאט-לוין, בססח: "האם ישלמו או לא ישלמו לך בזמן?"

חגית ציטיאט-לוין, מנכ"לית בססח, הציגה בכנס את חובת המוכנות שנחוצה לעסקים קטנים ובינוניים כדי להתמודד עם בטחונות האשראי הנזילים. השאיפה להפוך את הביטחונות למנוף לצמיחת העסק

"אסור לאפשר להפוך את המגזר הקמעונאי למגזר שמתנהל תחת פיקוד צבאי"

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, נשא דברי תוכחה נגד שטף הרגולציה, שלטענתו מהווה גורם בלימה הפוגע בשגשוג המשק הישראלי. הוא כינה את פעולת הרגולציה על המגזר הקמעונאי כהתנהלות של "פיקוד צבאי". דבריו החריפים נגעו בבעיה המהותית - מדינת ישראל לא עוזרת לעסקים קטנים לצמוח

"נדאג שבכנסת הבאה תהיה מפלגה שתייצג את העסקים הקטנים והעצמאים"

עו"ד רועי כהן, נשיא להב לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים, אמר בכנס: "זה הדבר היחיד שמזיז דברים במדינה. רק אם נשפיע מבפנים נוכל לשנות"

הראל ויזל: "דאגנו שבעסק יהיה כל הזמן יותר כסף מאשר בבית"

הראל ויזל, היזם והבעלים של קבוצת פוקס, שוחח עם קרן מרציאנו הפרשנית הכלכלית של חברת החדשות, על המעבר מחנות בגדים קטנה לרשת עם מחזור מכירות של 2.3 מיליארד שקל. הוא התייחס גם לחוסר האיזון בין חברות אופנה מחו"ל, שמוכרות באינטרנט ולא נדרשות לשלם מע"מ, לבין החברות הישראליות שמחויבות במע"מ