fbpx
Conferences

מקטינים את הריבית באשראי צרכני

שי פרמינגר
מנכ"ל ERN, סליקת תשלומים

בנק ישראל סימן את משקי הבית עתירי החובות מהעשירונים הנמוכים כאחד משלושת גורמי הסיכון המרכזיים של המשק הישראלי

נכנסתם לאתר הבנק לבצע פעולה פשוטה, ומיד קופצת לכם הודעה מול העיניים: הצעה להלוואה, מיד ובלי ערבים, של עשרות אלפי שקלים. רגע אחר כך, הנייד רוטט – קיבלתם הודעה. ההצעה: הלוואה אטרקטיבית, סמסו עכשיו ותקבלו את הכסף לחשבון. התוצאה: יותר ויותר ישראלים לוקחים הלוואות לצרכים שונים. הם רוצים לקנות מקרר חדש, להחליף רכב – הצורך באשראי צרכני קיים וברור. מסקר משקי הבית שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי לכמחצית ממשקי הבית (47%), יש הלוואות, ולכ-31% מהם הלוואות צרכניות.
למעשה, היקף האשראי הצרכני של משקי הבית הפך לכזו בעיה, שבנק ישראל סימן את משקי הבית עתירי החובות כאחד משלושת גורמי הסיכון המרכזיים של המשק הישראלי.
מהסקר עולה עוד כי 15% ממשקי הבית שלקחו הלוואות יתקשו להחזיר את החוב, בעיקר מאחר שלצד קרן ההלוואה הם גם משלמים ריביות, לעתים אף גבוהות מאוד. לא נדיר לפגוש משקי בית מהעשירונים התחתונים שמוציאים על תשלומי ריבית אלפי ולעיתים אף עשרות אלפי שקלים בכל שנה.
בעיית האשראי הצרכני ידועה אבל אין מדיניות לאומית לצמצום היקפה. הצעדים החשובים מאוד של המפקחת על הבנקים כדי לשמור על היציבות אל מול בחינת הסיכון בתיק האשראי הצרכני, ביקורות ודרישות אל מול הגופים נותני האשראי ועוד – הם כנראה (לפחות על פי הנתונים), לא מספיקים.
הזהירות של הממשלה ושל בנק ישראל מכל צעד שעלול להקטין את הצריכה והצמיחה מובנת בהחלט, וגם הרצון של הרגולטור לפתוח לתחרות את שוק האשראי שמרוכז כיום בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי. אבל הסיכון לשכבות הנמוכות מחייב מחשבה נוספת על דרכים להקטנת הריבית הנובעת מהאשראי הצרכני. קמפיין ציבורי לזהירות בנטילת הלוואות יכול להוות צעד ראשון, בעיקר עבור המעמד הנמוך והביניים.
קנייה בהמחאות דחויות ובתשלומים בהוראות קבע בנקאיות, במיוחד ברכישת מוצרים ושירותים, עדיפה בהרבה על נטילת הלוואות, מכיוון שהריבית הבסיסית שמשלם עם ישראל באמצעות צ'קים דחויים היא אפס. כל שימוש של הציבור הרחב באמצעי תשלום כמו צ'קים דחויים והוראות קבע בנקאיות שאינם עולים לו ריבית ואינם תופסים חלק מהמסגרות המוגבלות שיש לצרכנים בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי, הוא כדאי ומקטין את היקף האשראי הצרכני נושא הריבית שנוטלים הצרכנים, ריבית שלעתים מגיעה אף למספר דו ספרתי. מדובר על פער עצום. הנתונים ברורים: מול לקוח שקונה מוצר בעלות של 12 אלף שקל והתשלום מתבצע בכרטיס אשראי התופס מסגרת, יכול אותו לקוח לשלם ב-12 צ'קים חודשיים ללא עלות או לפרוס ל-12 תשלומים נוחים בהוראת קבע בנקאית וללא צורך בריבית יקרה העולה לו מהשימוש באשראי מהמערכת הבנקאית או חברות כרטיסי האשראי. הגיע הזמן שבועת הריביות שהציבור משלם בגין אשראי צרכני תזכה לתשומת לב.

סיקורים נוספים

סוללים את הדרך להטמיע חדשנות בתעשייה

להשקיע בפיצה, עם כל התוספות

"העצמאים הם מנוע הצמיחה של המשק הישראלי"

הזדמנויות וכלי סיוע ממשלתיים

מי באמת מעלה את יוקר המחיה?

"ב–2019 אי אפשר להישען רק על חדשנות פנימית"

"העסקים הקטנים מאוימים משינוי דפוסי הצריכה"

"בסופו של דבר, הכל מסתכם במערכות יחסים"

אמצעי התשלום החדש: הוראת קבע בסלולרי

גישור כתחליף להליך משפטי בפתרון סכסוכים